החלטה בתיק בש"א 6055/07

1.         בפני בקשה למתן צו מניעה זמני, אשר יאסור על המשיבה 1, נתיב הגדוד - מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (להלן: האגודה), ליטול את החלקות החקלאיות בשטח של כ-60 דונמים השייכות למשקם של המבקשים, משק מס' 47, במושב נתיב הגדוד (להלן: החלקות החקלאיות), וזאת עד לתום ההליכים בתיק העיקרי. עוד מתבקש מתן צו מניעה זמני, אשר יאסור על האגודה לנתק את אספקת המים לחלקות החקלאיות.

2.         מושב נתיב הגדוד הוקם על-ידי המשיבה 2, ההסתדרות הציונית העולמית, החטיבה להתיישבות (להלן: המיישבת). המבקשים התגוררו במושב משנת 1988. ביום 22.9.88 חתמו המבקשים אצל המיישבת על מסמך "רישום לזיהוי המצהיר" (על נספחיו), בו מאשרים המבקשים כי קיבלו מהמיישבת לשימושם כבני רשות את משק מס' 47 במושב נתיב הגדוד, וכן חתמו על "אישור קבלת רכוש". ביום 23.7.90 נערך בין המבקשים לבין המיישבת "חוזה ההתיישבות" (כל המסמכים האמורים כלולים בנספח ח' להמרצת הפתיחה). על-פי האמור בחוזה ההתיישבות, מחזיקים המבקשים ברשיון כבני רשות ביחס למשק מס' 47, וכדי שיוכלו לקבל בעתיד זכות חכירה ממנהל מקרקעי ישראל במקרקעין שבמשק, עליהם למלא את כל התחייבויותיהם על-פי הסכם ההתיישבות ולחתום על הסכם חכירה עם המינהל. המשק האמור בהסכם ההתיישבות, לגביו ניתן למבקשים הרשיון כבני רשות, מוגדר כ" מקרקעין, מבנים לרבות בית מגורים, מטעים, ציוד, כלים חקלאיים ואינוונטר חי - בין שנתקבלו בעבר ובין שיתקבלו בעתיד". בהסכם ההתיישבות התחייבו המבקשים, בין היתר, " להתגורר באופן קבוע במשק, לעבדו לפתחו ולשמרו...". הפרת חובה זו נקבעה כהפרה יסודית של חוזה ההתיישבות.

האגודה היא אגודה שיתופית המאגדת בתוכה את כלל חברי מושב נתיב הגדוד. משטר היחסים בין חברי האגודה והאגודה מוסדר ב"תקנון 'נתיב הגדוד' מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ" (להלן: התקנון) (נספח ו' להמרצת הפתיחה). על-פי האמור בסעיף 25 לתקנון, " הפסיק חבר האגודה לגור דרך קבע ובפועל במושב נתיב הגדוד... וכן עברה שנה מיום הפסקת מגוריו בישוב נתיב הגדוד, כנ"ל; וכן ועד ההנהלה קבע בישיבתו את קיומן של שלוש העובדות הנ"ל; וכן העובדות הנ"ל והקביעה הנ"ל נרשמו בפרוטוקול הישיבה הנ"ל - תפקע חברותו של החבר הנ"ל כפקיעה לפי סעיף 24 הנ"ל [פקיעה מרצון] והוראות הסעיף 24 הנ"ל תחולנה לגבי החבר הנ"ל".

ביום 5.4.06 הודיעה האגודה למבקשים על פקיעת חברותם באגודה בשל כך שהפסיקו להתגורר במושב (נספח א' להמרצת הפתיחה). על-פי האמור במכתב האגודה, " למצער מזה מספר שנים שאינכם מתגוררים דרך קבע ובפועל במושב ואינכם מפעילים את משקכם באופן עצמאי". עוד נאמר במכתב, כי בעקבות זאת, בישיבה מיום 7.2.06, החליט ועד ההנהלה לבחון האם פקעה חברותם של המבקשים באגודה בהתאם לסעיף 25 לתקנון. ביום 28.2.06 התקיים שימוע, ולאחר השימוע הוחלט על פקיעת החברות באגודה.

האגודה הודיעה למיישבת, לאלתר, על פקיעת חברותם של המבקשים. יום לאחר מכן, ביום 6.4.06, כתב מנהל חטיבת חוזים, בטחונות וקרקעות של המיישבת למבקשים, כי " על-פי הודעת האגודה השיתופית החקלאית נתיב הגדוד נטשתם את המשק, את בית המגורים ואת היישוב. אשר על כן, החליטה המיישבת לפעול, בכל ההליכים העומדים לרשותה, כדי לבטל את הרשות שניתנה לכם על ידה להחזיק במשק" (נכלל בנספח ח' להמרצת הפתיחה). המיישבת חזרה על עמדה זו במכתב מיום 16.8.06, שנכתב לב"כ המבקשים, שלפיו " המיישבת מתכוונת לפעול, לרבות בהליכים משפטיים, לביטול זכויות בר הרשות שניתנו על ידה למרשיך, בגין הפרת ההסכמים עליהם הם חתומים, כפי שהיא פועלת בכל הישובים שבטיפולה" (נכלל בנספח ח' להמרצת הפתיחה). עוד נאמר בשולי המכתב, כי " הואיל ולמיישבת הסכמים גם עם האגודה, טיפולה בעניינם של מרשיך נעשה בתיאום עם האגודה / הישוב".

3.         השתלשלות העניינים שתוארה לעיל מצויה בבסיס התובענה שהגישו המבקשים בדרך של המרצת פתיחה, ביום 28.8.06, להצהיר על בטלות החלטת האגודה מיום 5.4.06 בדבר פקיעת חברותם של המבקשים באגודה. עוד התבקש בית המשפט להצהיר, כי אין בהחלטה האמורה " כדי להפקיע את רכושם / קניינם של המבקשים וכי הזכויות במשק המבקשים במושב נתיב הגדוד, לרבות בבית המגורים של המבקשים, בחלקות החקלאיות השייכות למשק, במטעים המשותפים, במכסת המים וברכוש המשותף במשיבה [האגודה] , שייכות למבקשים". לחלופין התבקש בית המשפט להורות, כי עד שישלמו האגודה והמיישבת למבקשים את מלוא השקעותיהם במשק ותשלומים נוספים, כמפורט שם, לא יהיו הללו רשאיות לבטל את זכויותיהם של המבקשים באגודה ובמשק.

המבקשים טוענים בהמרצת הפתיחה, כי נאלצו למצוא מקורות פרנסה מחוץ למושב נתיב הגדוד לנוכח המצב הכלכלי הקשה אליו נקלעו. מצב זה נגרם כתוצאה מ" קריסת החקלאות ומן העובדה כי נאלצו לפרוע את חובות המשיבה [האגודה] בעוד המשיבה משלמת עבור חברים אחרים את חלקם בחוב דלעיל..." (סעיף 15 להמרצת הפתיחה). עוד נטען, כי מרכז חייהם של המבקשים נותר במושב נתיב הגדוד ובתם מתגוררת בביתם. המבקשים טוענים, כי הוראות סעיף 25 לתקנון לא קוימו כלשונן, וכן כי ההחלטה בדבר הוצאתם מן האגודה התקבלה בחוסר תום לב, משיקולים זרים ופסולים, ותוך הפליה לרעה מכוונת של המבקשים לעומת חברים אחרים באגודה. לנוכח כל האמור לעיל, המדובר בהחלטה בטלה.

4.         האגודה טוענת במענה להמרצת הפתיחה, כי ההחלטה בדבר פקיעת חברותם של המבקשים התקבלה על-פי הוראות התקנון, בשל כך שהמבקשים אינם מתגוררים במושב נתיב הגדוד מזה חמש שנים ומשכירים את החלקות החקלאיות שהועמדו לשימושם לאדם בשם משה גולדנברג. האגודה טוענת, כי אינה צד לשאלת זכויות המבקשים בבית המגורים, ואולם בנוגע לזכויות בחלקות החקלאיות נטען, כי השטחים החקלאיים " מוסדרים במסגרת הסכם המשבצת שבין האגודה ובין ההסתדרות הציונית [המיישבת] . רוצה לומר כי זכויותיהם של המבקשים, ככל שהיו, הינן זכויות בר רשות של בר רשות והן יונקות מהחוזה שבין האגודה לבין ההסתדרות הציונית ביחס לכלל המשבצת החקלאית. בהתאם להוראות להסכם משבצת זכאי להחזיק במשק החקלאי רק מי שהינו חבר אגודה, ומשפסקה חברותו של בעל משק לא נשארה בידו כל זכות בנחלתו" (סעיף 10.3 לתשובת האגודה להמרצת הפתיחה). הסכם המשבצת בין האגודה למיישבת לא צורף לכתב התשובה, ואף לא הובא נוסחן של הוראות הסכם המשבצת המורות כנטען.

5.         המיישבת טוענת במענה להמרצת הפתיחה, כי על-פי המדיניות הנקוטה בידה, בכל הישובים בהם המתיישבים נטשו את משקיהם ואינם מקיימים את הוראות חוזה ההתיישבות, פועלת המיישבת לביטול החוזה " על-ידי ביטול הרשות שניתנה למתיישבים להחזיק במשק החקלאי והעברת זכויות הרשות למתיישבים חדשים המעוניינים להגיע לישוב ולאכלסו" (סעיף 20 לתשובת המיישבת להמרצת הפתיחה). כך נעשה גם בעניינם של המבקשים. המיישבת טוענת, כי ביום 6.4.06 הודיעה למבקשים, " כי היא מבטלת לאלתר את הרשות שניתנה להם על ידה להחזיק במשק מספר 47 במושב נתיב הגדוד" (סעיף 27 לתשובת המיישבת להמרצת הפתיחה). בהקשר זה מפנה המיישבת למכתב מיום 6.4.06 (הכלול בנספח ח' להמרצת הפתיחה), בו מודיעה המיישבת למבקשים כי " החליטה לפעול" כדי לבטל את הרשות להחזיק במשק. כבר עתר יוער, כי האמור במכתב המיישבת איננו בגדר ביטול לאלתר של זכות בר הרשות, אלא הודעה בדבר הכוונה לפעול בכיוון זה בעתיד. כך נאמר גם במכתב המיישבת מיום 16.8.06, שהוזכר לעיל. המיישבת מוסיפה וטוענת, כי הטיפול בביטול רשיון בר הרשות ובאכלוס המשקים הנטושים נעשה בתאום עם האגודות, " עימן קשורה המשיבה [המיישבת] בהסכמים דומים להסכמים שנערכו עם המתיישבים" (סעיף 26 לתשובת המיישבת להמרצת הפתיחה). עם זאת, ראתה המיישבת להדגיש, כי אינה נוקטת עמדה במחלוקת שבין המבקשים לבין האגודה, והוצאתם של המבקשים מן האגודה לא שימשה עילה לביטול זכות בני הרשות של המבקשים במשק.

לא למותר להפנות גם לאמור בסעיף 32 לתשובת המיישבת, כי המיישבת לא ביקשה להעביר את הזכויות במשק 47 לאחרים, מבלי שקודם להעברת הזכויות בפועל תיערך שומה לגבי ערך הנכסים במשק, והמבקשים יוכלו לקבל את שווי השקעותיהם בניכוי חובם למשיבה. לחלופין, ניתן יהיה להעמיד את המשק על מלוא תכולתו למכירה ומהסכום שיתקבל מהרוכש ינוכה חוב המבקשים למיישבת (וראה גם סעיף 51 לתשובת המיישבת).

6.         ביום 7.12.06 התקיימה ישיבת קדם משפט, בה הוסכם על העברת הסכסוך להליך של גישור. ביום 14.6.07 הודיעה האגודה על רצונה להפסיק את הליך הגישור בטרם מוצה. התיק הוחזר לטיפולי ונקבעה ישיבת קדם משפט נוספת ליום 9.9.07.

7.         ביום 26.6.07 הוגשה הבקשה לסעד זמני שבפני. משום מה, ראו המבקשים להכתיר את המיישבת כ"משיבה פורמלית" לבקשה.

על-פי האמור בבקשה, מיד עם ביטול הליכי הגישור על ידה הודיעה האגודה למבקשים על ניתוק החלקות החקלאיות הצמודות למשק (בשטח 60 דונם) מאספקת המים ועל כוונתה לחלקן לאחרים. החלקות החקלאיות היו מעובדות כל השנים באמצעות אחר, בידיעת האגודה. כך גם לאחר קבלת ההחלטה מיום 5.4.06 בדבר פקיעת חברותם של המבקשים באגודה (ראה נספח ז.2 להמרצת הפתיחה - מכתבה של האגודה למר משה גולדנברג, המעבד את החלקות החקלאיות עבור המבקשים). המבקשים טוענים, כי השתלטות האגודה על החלקות החקלאיות של המבקשים ומסירתן לאחרים תיצור עובדות מוגמרות ובלתי הפיכות, בטרם נדונה המרצת הפתיחה לגופה. עוד נטען, כי בדעת האגודה לחלק את החלקות החקלאיות של המבקשים למקורביה.

8.         האגודה השיבה לבקשה לסעד זמני. האגודה טוענת, בין היתר, כי החלקות החקלאיות אינן שייכות למבקשים, אלא המדובר באדמות המהוות חלק בלתי נפרד ממשבצת האגודה, " ועל כן עומדת למשיבה הזכות לחלקן מחדש בין חבריה" (סעיף 4 לתשובת האגודה לבקשה לסעד זמני). עוד נטען, כי המבקשים אינם בני רשות בחלקות החקלאיות, וכי קיבלו הודעה מן המיישבת על ביטולה של הרשות לאלתר. האגודה מוסיפה וטוענת, כי " כבר הקצתה את הקרקעות נשוא הבקשה לבני חברים אחרים בתחומה וחלקם אף הכשירו אותם לעיבודים חקלאיים והזמינו שתילים לשתילה בימים אלו ומחוייבים לשתלם עד ליום 30.7.07 נוכח אילוצי שנת השמיטה..." (סעיף 18 לתשובת האגודה). האגודה לא פירטה מיהם אותם זוכים בחלקות החקלאיות של משק מס' 47 וכיצד נערכו הללו למימוש הזכויות שניתנו להם על ידה.

9.         ביום 5.7.07 התקיים דיון בבקשה. המבקש נחקר על תצהירו ואמר, כי הגיש את הבקשה לסעד זמני לאחר שקיבל שיחת טלפון ממשה גולדנברג, המעבד עבורו את החלקות החקלאיות. הלה אמר למבקש, כי נמסר לו על-ידי מזכירת מושב נתיב הגדוד, מגי מיודק, שאספקת המים לחלקות החקלאיות תיפסק באמצע חודש יוני 2007.

גם המצהירה מטעם האגודה, מגי מיודק, נחקרה על תצהירה. ב"כ המבקשים כיוון את שאלותיו לבחינת זהות החברים שעתידים לקבל את החלקות החקלאיות של המבקשים ומידת הקרבה שבינם לבין יו"ר האגודה וחברי ועד ההנהלה. המצהירה ציינה בחקירתה, כי מפאת קוצר הזמן לא הציגה ראיות לביסוס הטענה, כי נקנו שתילים והוצאו הוצאות לקראת עיבוד החלקות החקלאיות, אשר חייב להיעשות עד ליום 30.7.07 לנוכח אילוצי שנת השמיטה.

10.       בתום הדיון התקבלה החלטה המבקשת את עמדת המיישבת לבקשה.

המיישבת הגישה את עמדתה ביום 11.7.07. המיישבת חזרה על הטענה, כי ביטלה את זכות בני הרשות של המבקשים במשק מס' 47 במושב נתיב הגדוד, ומשכך " חלקות העיבוד שאינן צמודות לחלקת המגורים נמצאות באחריותה של האגודה השיתופית... ובידה הסמכות לחלק חלקות אלה על-מנת למנוע מצב בו החלקות ימשיכו להיות נטושות ובלתי מעובדות..." (סעיף 2 לעמדת המיישבת). עוד נאמר בכתב העמדה, בין היתר, כי בעת מימוש משק מס' 47 ומכירתו יהא על האגודה לדאוג לצרף ליחידת המשק הנמכרת " שטחי עיבוד נוספים שאינם צמודים לחלקת המגורים אשר יהוו חלק בלתי נפרד מן הנחלה של אותו משק" (סעיף 4 לעמדת המיישבת).

עד כאן טענות הצדדים בהליך העיקרי ובבקשה לסעד זמני.